Commentary for Rosh Hashanah 6:5

אמרן נחמיה למלך בניסן שנאמר (נחמיה ב, א) ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד ואומר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבותי חרבה ושעריה אוכלו באש

Then I was very sore afraid. And I said unto the king, Let the king live for ever; why should not my countenance be sad, when the city, the place of my fathers' sepulchres, lieth waste and the gates thereof are consumed with fire? Then the king said to me: For what dost thou make request?

Explore commentary for Rosh Hashanah 6:5. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.